חנות ספרי קודש חנות טבע
שני, 22 בדצמבר, 2008חנות ספרי קודש 22 בדצמבר, 2008 לידיעתכם יש חנות ספרי קודש - בחנות הזו אפשר להשיג ספרי קודש , חוברות ודיסקים בנוש… ~ השתדלות האסורה ב”מדרש רבה” (פרשת וישלח אות ג) עה”פ: ”וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו” - רב הונא פתח: ”מחזיק באוזני כלב, עובר מתעבר על ריב לא לו. ” משל לראש הליסטים, שהיה ישן בפרשת דרכים. עבר אחד והעירו באומרו לו שיקום כי זהו מקום סכנה. מיד קם עליו הליסטים, הכהו נמרצות וטען כלפיו: ”למה הפרעת לי לישון? אני הוא ראש הליסטים!” כך יעקב אע”ה חזר לארץ ישראל בעוד עשיו ”ישן”. הנח לו לישון! למה לעורר אותו כעת ולהסתבך עמו בצרות? מכאן למד הגר”ח שמולביץ זצוק”ל עד כמה גדול צריך להיות הביטחון בה’. מה יעקב אבינו חשב לעצמו? - הנה אני כעת חוזר לארץ ישראל ובוודאי ישמע עשיו אחי על דבר בואי, וצריך אני לפייסו ולהוריד בזה מעלי ומעל ראשי את נטל הסכנה הצפויה לי ממנו. אם כך היו מחשבותיו של יעקב אע”ה, מדוע אם כן אמרו עליו חז”ל את הפסוק הנ”ל? כיוון, שכל זמן שהצרה אינה קרובה לבוא עדיין, צריך האדם להתחזק ולהגיע למידת הביטחון והשלווה ולשאוף ולקוות לרחמי השי”ת, כי אז ממילא אין לו מה לדאוג מפני הצרה, שישועת ה’ הרבה דרכים לה ויכולה לבוא באופנים אין ספור, ישתבח שמו לעד, וביאת הישועה כלל אינה תלויה בהשתדלות האדם. נמצא, שהדאגה של יעקב אע”ה באותו רגע, בשל אותה צרה שחשש מפניה, נכללת היא בגדר ”מתעבר על ריב לא לו”, שלא היה עליו עדיין לעשות השתדלות לקדם את פני הרעה, בשלחו מלאכים לפניו אל עשיו אחיו. מה גם, שאפילו אם, חלילה, קרובה הייתה מאוד הצרה להתרחש, היה על יעקב אבינו ע”ה לראות זאת כדבר הנכלל בגדר ”ליסטים ישן”, דהיינו, אומנם הסכנה קיימת וגם קרובה, אולם כל עוד לא באה לידי התרחשות ולא התבטאה בפועל, יכולה היא להיעלם בן רגע בחסדי השי”ת (”תודעה”, וישלח תשנ”ב). ועיין ב”קריינא דאיגרתא” (ח”א סי’ נד) וראה מה שהביא בשם מרן החזו”א, שכל זמן שאין לסכנה ממשות, וכל עוד אין היא נראית בעין ואינה קרובה למקומך ממש - אין לברוח! כי את המחר אי אפשר לידע כלל, ואיננו בטוחים יותר במקום אחר. והאמת היא, שהכל בגזרת השי”ת, אם כן, המצב שנגזר עליו משמים לא ישתנה ע”י הימלטות למקום אחר, זולת בשעת הסכנה ממש ובמקומה, שאז הדין הוא שעליו להתעסק בהצלתו. וידוע מה שהגאון ”אור שמח” ז”ל היה אומר: ”החץ הולך אל הכתובת שנמסרה לו משמים. ” אומנם מי שמתפחד מזה אין למונעו מלברוח ויש להניח לו להשקיט עצביו. והוסיף רבנו זצוק”ל (בסי’ נה): מה שאמרו חז”ל (ביבמות סג:) ”אל תצר צרת מחר, כי לא תדע מה ילד יום - שמא מחר בא ואיננו ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו”, שאין זו רק עצה טובה של חז”ל הקדושים, אלא זו מציאות חיים וקביעה החלטית שאין מקום לדאוג כלל, שבאמת הכל מתנהל עפ”י השי”ת והכל לטובה. ועיין פרש”י (ס”פ בראשית), שכשנולד בן זכר הכל שמחים, למרות שיודעים שסופו למות. בשעת שמחה שמחים ובשעת אבלות מתאבלים. וכמו המרחק שיש בין הלידה והמיתה, כך צריך להיות המרחק בין צרה שהיא קרובה ובין סתם צרה שאינה קרובה כל כך ואין לחשוש ואין להירתע ממנה, רק יש להתחזק בביטחון בהשי”ת. הדגיש זאת דהע”ה באומרו (בתהלים כב): ”אל תרחק ממני, כי צרה קרובה, כי אין עוזר”. וידועים דברי המשורר: , ‘בן אדם, אל תדאג על העבר כי הוא אין והעתיד עדיין. וההווה כהרף עין… קווה אל ה’, כי הוא הממציא לך יש מאין /